יש סיבה מאוד אישית שבגללה בחרתי להקדיש את החיים המקצועיים שלי לילדים עם קשב.
היא מתחילה הרבה לפני שלמדתי אבחון, אימון או נוירופידבק.
הרבה לפני שהקמתי מכון.
היא מתחילה בילדה קטנה,
שעומדת בחוץ בגשם ובוכה.
שוב הוציאו אותה מהכיתה.
שוב היא מרגישה שהתייאשו ממנה.
ושוב עוברת בה אותה מחשבה כואבת:
אולי באמת אין לי סיכוי להצליח פה.
לקח לי שנים להבין מה באמת קרה שם.
והיום, כמעט כל מה שאני עושה עם ילדים והורים
מתחיל מאותה הבנה.
ומה גיליתי בדרך?
שאותה ילדה לא הייתה עצלנית.
לא חסרת יכולת.
ובטח לא ילדה ש״אין לה סיכוי״.
היא פשוט הייתה צריכה שיבינו אותה אחרת.
השנים עברו, ואני המשכתי לחפש תשובות. למדתי אימון לילדים, לנוער ולמבוגרים, העמקתי בעולם הקשב והנוירופידבק, ובהמשך נכנסתי לעומק גם לעולם האבחון הנוירופיזיולוגי ומיפוי פעילות המוח — בלמידה והכשרה אצל מומחים מובילים בתחום, גם בארצות הברית.
וככל שלמדתי יותר, הבנתי עד כמה ילדים יכולים להסתובב שנים עם תחושה שמשהו בהם לא בסדר — כשלמעשה יש הסבר למה שקשה להם, ויש גם דרך לעזור.
מתוך המקום הזה הקמתי את מכון סוד הקשב.
רציתי ליצור מקום שבו לא מסתפקים בשאלה
״מה לא בסדר בהתנהגות שלו?״
אלא שואלים:
מה הילד הזה מנסה לספר לנו דרך מה שאנחנו רואים?
מקום שמחבר בין אבחון מדויק, הסתכלות מקצועית וכלים מעשיים — אבל גם רואה את הילד שמאחורי התוצאה.
כי מבחינתי אבחון טוב לא אמור להשאיר הורה עם עוד כותרת.
וזו בדיוק הגישה שמובילה אותי עד היום, בסייעתא דשמיא עצומה.